אמל- תקווה / איתמר שפריר נג'רי
בהווה אלטרנטיבי בו המציאות מתהפכת, ישראל והרשות הפלסטינאית מתאחדות ויוצרות מדינה ליברלית, דמוקרטית אחת בין הנהר לים. חלומם של הימין והשמאל הקיצוני מתגשם בדמותה של ישראטין, אוטופיה מזרח תיכונית.
במקביל למדינה הניסיונית מתפתח סיפור אהבה אגדי בין יונתן, בנו הכריזמטי והמרדן של ראש הממשלה גרין ומאיר, הסטארטאפיסט המופנם. השניים מאמצים אל ליבם וביתם את אמל, נערה פלסטינאית, שנפלה קורבן לפשע חומצה אכזרי במיוחד בשם חלול כבוד המשפחה.
המשפחה האלטרנטיבית גדלה והמדינה מתבססת. ילדים, חילוקי דעות ומאבקי כוחות המאיימים על האופוריה הראשונית. כוחות אנטי ליברליים יהודיים וערביים, בשיתוף פעולה היסטורי, מרגישים חזקים דיים לאיים על אופיה של המדינה ולעצבה מחדש. המאבק על זהותה של זהותה ישראטין מתחיל.
זהו הרומן השני של זהו הרומן השני של איתמר שפריר נג'רי, והראשון היוצא לאור בעברית.
הספר הראשון שלו, "ניב" ראה אור בבריטניה בשנת 2013 . איתמר משלב את הפרוזה שלו עם עניינו המרכזי ותחום השכלתו- ההסטוריה של המזרח התיכון וזכויות האדם. (הוצאת מטר, 2020 )
על העבודה המשותפת:
יוספה היקרה
עורך ספרותי זה קצת כמו להיות פקח חנייה או פקיד שומה, במובן הזה שלאנשים שאתה עובד מולם יש התנגדות ואנטגוניזם טבעיים אלייך…:)
אף סופר, שהשקיע חודשים ושנים ביצירה, לא מקבל בחפץ לב ביקורת על התינוק שלו, ביקורת שלעתים משמעה מחיקות ושכתובים נרחבים.
גם לי לא היה קל, אבל ידעת איך לעשות את זה. סוג של אומנות דיפלומטית לתת לי להרגיש טוב גם כשאת נותנת את הסטירה המצלצלת.
בסופו של דבר, החוויה/התהליך בעבודה איתך גרמו לשני דברים חשובים:
הראשון שלמדתי המון ובעיקר "לספר את" ולא "לספר על"
השני והחשוב לענייננו הוא שאני באמת חושב שבזכותך "אמל-תקווה" הפך לספר טוב הרבה יותר בקצה המסלול המשותף.
אני מודה לך בענק. את טובה מאוד במה שאת עושה.
אולי בקרוב נזכה לעשות את זה שוב:)
איתמר
