מקורות ההשראה שלי

צור קשר

סבי

זכיתי להיות נכדתו, של אברהם אבן שושן, מחבר המילון העברי וכל ילדותי עברה עלי בחדר העבודה עמוס הספרים שלו או בדפוס "קרית ספר" שם בילה סבי שעות רבות בין הגלופות והאותיות.

"עלינו להאמין בעברית שלא תכזב ותדע לסלול מסילתה"  כתב סבי, אברהם אבן-שושן  בחדר העבודה  עמוס הספרים בו אספו הוא ואבי מילה למילה, וקטלגו אותן  במגרות מסתוריות. כאן בכרטסת, המילה 'ניצוץ' כרוכה בציטוט של הסופר מנדלי מוכר ספרים. אותו ניצוץ  של אהבה לשפה העברית וחדשנות פיעם בסבי שעלה לארץ, הפך למורה ועזב קריירה מזהרת של הוראה וחינוך כדי לכתוב מילון עברי לילדי ישראל.

סבי ניפטר כאשר הייתי בת שמונה עשרה. לא זכיתי שילווה אותי בחיי הבוגרים, אבל הוא איתי בכל מחזה שאני כותבת , משום שאצלו פגשתי לראשונה את ארון הספרים היהודי ונפגשתי עם עולם התלמוד והקבלה שמהווה עבורי מקור השראה בלתי נדלה לכתיבה.

סבי שראה עצמו בראש ובראשונה כמחנך והעמיד דורות רבים של תלמידים , מורים ומחנכים , מלווה אותי גם בכל אתגר שמציבה בפני ההוראה.

זכרו נצור עמי לעולם ותמיד  הוא מכוון ומלבה את הניצוץ ההופך את הרעש לשער שנפתח בכל פעם לדרך חדשה בתהפוכות חיי.

סבי
המורים שלי

המורים שלי

עשיר הוא אדם הזוכה לפגוש מורה אמיתי בחייו, ואני פגשתי בשניים.

ראשון הוא  הפרופסור יוסי יזרעאלי, בימאי גדול ומורה דגול, אשר זכיתי לשמוע שיעורים מאלפים בניתוח מחזות, כאשר למדתי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב.  יוסי לימד אותי כיצד לקרוא את שייקספיר, איבסן, סופוקלס ואנסקי, ומהו תיאטרון יהודי, אך למעשה למדתי ממנו את רזי הכתיבה הדרמטית.
האופן בו התבונן יוסי על החיים הנסתרים שמתחת לכל מילה ואות בתוך יצירה דרמטית, הילך עלי קסם ולימד אותי כיצד לחשוב על עלילה, כיצד לבנות מערך דרמטי וכיצד לפתח דיאלוג.  בזכות השעות הארוכות  והקסומות שהקדיש לניתוח המחזה "הדיבוק" זכיתי להצצה ראשונה לעולם החסידות והקבלה שממנו שאבתי לאחר מכן את ההשראה שלי כמחזאית במשך שנים רבות.
יוסי הוא מקור ההשראה שלי לחיפוש בלתי נלאה אחר  המבנה המדויק והמילה המתאימה. מה שלמדתי ממנו, הוא הגרעין של כל מה שלימדתי  ואני מלמדת עד היום את תלמידי ולכן, אני מנצלת את המקום הזה כדי לומר, תודה.

שנייה היא אילנה בן דור, מורה רוחנית המלווה אותי כבר 20  שנים בדרכי למעמקי היצירה בחיים ובאומנות.  אילנה שקראה לי "יוספה אוספת הסיפורים והחלומות,"  למדה אותי את סוד הקשב.
היא זו שלימדה אותי להאזין  לדימויים ולקולות העולים מתוך הנפש ולראות בהם ישויות חיות וקיימות, דמויות המתדפקות על שערי נשמתי ומבקשות שאתן להן קול ואספר את סיפורן. אילנה למדה אותי לכבד את המאמץ הגדול ואת הדרך הארוכה שעשו הנשמות בדרכן אלי , ולהכיר להן תודה באמצעות הכתיבה.
אילנה לימדה אותי שלכל כותב יש את הסיפור שהוא צריך לספר  והיא זו שהראתה לי את הדרך אל הסיפור שלי. בהשראתה, אני מנסה להאיר גם לתלמידי את דרכם אל הסיפור שלהם. תודה לך, מורה אהובה.

התלמידים שלי

כבר עשרים שנה שאני משתאה מול פלא המפגש, המתרחש בסדנאות  במכללות, בשיעורים  באוניברסיטה  ובתיכון, בסדנאות ובמפגשים האישיים המתקיימים בביתי. אתם באים ושוב חוזרים ובאים. וכותבים. ומשכתבים. ויוצאים ומוציאים לאור. כמה מדהים.
אתם באים לקבל וללמוד ומבלי משים, נותנים ומלמדים כל כך הרבה. שהרי אתם הם אלה המשכללים את כלי ההוראה וההתבוננות שלי. השאלות  והתהיות שלכם נותנות לי השראה לחיפוש תרגילים חדשים  שיעזרו לכם לבטא את מה שרציתם לכתוב.
כנותכם והאמון שאתם נותנים בי, כאשר אתם חושפים בפני את חלום הכתיבה שלכם ואת הסיפור שאתם רוצים לספר, נותנים לי ביטחון ואומץ להעמיק ולהתבונן פנימה לתוך נשמתכם ולשקף לכם את הסיפור מזווית אחרת. והמפגש אתכם, עם האיכות המיוחדת של כל אחד ואחת מכם מעשיר את חיי כמורה, כיוצרת וכאדם.
אני מודה לכולכם על המפגשים שהיו, על המפגשים שיש ועל המפגשים שעוד יהיו.

התלמידים שלי