ההצגה איש ואישה אחת מבוססת על סיפורים מסוגים שונים, ובהם סיפורים שנראו לאחר שתועדו בכתב, סיפורים שסופרו לנו בעל פה, לוקטו במיוחד והובאו לשולחן העבודה, וסיפורים שהומצאו בחדר החזרות. כמה וכמה סיפורים שזורים בהצגה רק ברמז, במילים אחדות, או בלי מילים.
החברה שלנו היא במהותה רב-תרבותית, ומכילה בתוכה נרטיבים רבים. גם הסיטואציה הפוליטית והמאבק של תרבויות שונות ומיעוטים שונים לחשוף את הנרטיב שלהם- הם מקור בלתי נדלה למחקר ולחיפוש של האמן ושל הקהל.
קולאז' הסיפורים שהוצגו על הבמה חשף מיתוסים מוכרים ונרטיבים תרבותיים שעדיין קיימים בשיח המודרני. מיתוסים שחזקים ממגבלת המקום והזמן וניתן בקלות לזהות אותם גם במבנה החברה המודרנית. מיתוסים שנולדו והתהוו כדי להגן על החברה מהשדים שלה, או כמנוע חינוכי. הסיפורים שעברו עיבוד ופרשנויות שונות בהתאם למקום ולזמן, אבל במהותם נשארו כשם שנולדו.
בפרויקט זה הסיפורים מתמקדים על נשים וגברים. גברים מספרים בהומור, בכעס ובזלזול- על נשים, ונשים מספרות בהומור ובעצב, בכעס ובחיבה- על גברים.סיפורים שעוסקים בדרך בה החברה מתמודדת עם קמצנות של עשירים, או פחד מהשכול. מגוון הסיפורים יצר מרקם אנושי וחברתי ויצר על הבמה אפקט של קהילה שהועצם בעזרת בובות ילדים וקשישים שהצטרפו לחבורת השחקנים.
ההצגה עלתה בשפה העברית בשילוב טקסטים בשפה הערבית בניבים שונים.
את הקונספט הגתה וביימה אופירה הניג, ואת הסיפורים ערכו, כתבו ותרגמו:
יוספה אבן-שושן, שמעון בוזגלו, ח'ליפה נאטור, טאהר נג'יב ואת הסיפורים סיפרו השחקנים:
יוסף אבו-ורדה, נמרוד ברגמן, סלים דאו, יואב הייט, אמיתי יעיש- בן אוזיליו, אורנה כץ, ח'ליפה נאטור, סלווה נאקרה, אודליה סגל מיכאל, נעמי פרומוביץ-פנקס
הצגה עלתה בשפה העברית בשילוב טקסטים בשפה הערבית בניבים שונים (בליווי כיתוביות)
בתאטרון חיפה, באנסמבל תאטרון הרצליה, ובפסטיבלים בינלאומיים בליכטנשטיין, בזל וציריך.
"לפני שנים רבות, בארץ רחוקה רחוקה ושמה מרוקו,
חי חכם גדול ומהולל שחיפש לעצמו כלה שלא בוכה אף פעם.
החכם שלח השליחים לכל עיר וכפר,
ובכל השליחים התייצבו בכיכר העיר והכריזו:
החכם הגדול והמהולל מטנג'יר מחפש כלה שתבטיח שלא תבכה אף פעם ..."
