הילדים משם/ יהודית זיו
"פרידה, אמרת שהיית ילדה קטנה במחנות, ממש תינוקת בת שנתיים, והיית זוחלת בבוץ של המחנה, את יכולה לספר לי מה היה שם?" פרידה שתקה וחיים ענה במקומה, "גם אני הייתי במחנה, ואני יכול להגיד לך שהיה שם נורא ואיום."
"מה היה נורא ואיום," שאלתי איך אנשים אבדו שם את המשפחות שלהם? ולמה הם לא חיפשו?" "עכשיו אין זמן," אמר חיים, "צריך לרוץ לבית הספר."
"הילדים משם" מספר את סיפורם של ניצולי השואה שמגיעים בשנות החמישים לשכונת הדר יוסף, מתערבבים עם תושבי הארץ ועם מהגרים מארצות אחרות, בונים מחדש את חייהם, ונוצרים בתוכם את סוד השואה. לא ההורים ולא הילדים מדברים על הזוועות שעברו עליהם 'שם' ורק שברי מילים ומשפטים מסתורים דולפים מדי פעם החוצה, לאוזניה של יהודית בת האחת עשרה, שבונה בדמיונה את 'שם' כמקום אפל, לא ברור ומסקרן מבלי להבין מה קרה שם באמת.
יחד עם זאת האנשים והילדים מ'שם' שובים את ליבה, פרידה שאותה היא מלמדת עברית, ילנה איתה היא יוצרת ארמון קסום מצעיפים, לולק החייט שמברך כל אותה לשלום בכל בוקר, ועוד רבים אחרים שהרצון שלהם לבנות ולהיבנות בארץ מתגבר על כל הזוועות.
הספר נכתב בהשראת זיכרונות הילדות של יהודית זיו שכתבה בעבר שני ספרים "סיפורה של איזבל" ו"נויה והבלון האדום."
כל האירועים והדמויות שמתוארים בספר, התרחשו במציאות, אך הסופרת נטלה לעצמה חרות שלא לדייק בפרטים ולהפליג מדי פעם למחוזות הדמיון. ( הוצאת קורל, 2020 )
על העבודה עם יוספה
עם סיום הספר "הילדים משם" אני מבקשת להודות לך יוספה על הליווי והעזרה שהענקת לי כששוטטתי במבוך המסובך והמתפתל של החומרים שהיו לי ולעתים היו קשים לי מאד. את תמיד שמרת על רוח הדברים שלי ברגישות באיכפתיות ובהקשבה יוצאת דופן. לא מעט בזכותך הספר יצא בדיוק כמו שחלמתי עליו. ועל כך התודה והברכה. אני שמחה להמשיך לעבוד אתך על הספר החדש שלי "אמא יתומה" עד שיצא לאור.
מודה לך מכל הלב. יהודית זיו.
