תרגיל כתיבה מס' 23: סודות שצפונים בבשר

טיפ מספר 23: סודות שצפונים בבשר

הגוף מסתיר בתוכו אלפי סיפורים
כל דבר משאיר סימנים בבשר
והבשר צורב את התודעה  של הגיבור
והגיבור משנה את המציאות
והמציאות משנה את הסיפור

פעם אחת, לפני שנים רבות בארץ רחוקה רחוקה ושמה תימן, אישה אחת מרושעת ועשירה חיפשה לבנה היחיד, כלה שתהיה:
מכובדת,  משופעת בממון, מעודנת, מטופחת, מסודרת , מנומסת, ו- ממושמעת.

כעבור זמן מה, נמצאה המציאה!
הבן היחיד והכלה המצוינת נישאו ,עברו להתגורר בבית החמות והתיישבו סביב שולחן האוכל בסדר קבוע: החתן מצד ימין ,החמות מצד שמאל והכלה באמצע.
המשרתת הגישה מעדנים לשולחן, אבל  ברגע שהכלה הושיטה יד אל האוכל,  החמות צבטה אותה מתחת לשולחן.
" בשר, אשתי היקרה?" שאל  החתן והגיש לה  שוק טלה  מעלה אדים.
"תודה," אמרה הכלה והושיטה יד אל הבשר.
צק/איי … צביטה!
לא תודה,  סימנה הכלה בשתיקה והעבירה את המגש לחמות, שטרפה את העגל   וליקקה את האצבעות בתאבון גדול.
"תפוחי אדמה בשומן כבש?"
צק/איי  צביטה!
"סלט פירות ביין?"
אי/ צ…ביטה!
"רפרפת שוקולד"?
צק/אי
"מישמיש?"
צק צק צק.
פיהקה החמות השבעה ואמרה, " אה, איזו ארוחה נהדרת"  וגררה את הגוף המדושן שלה למיטה.
וככה שלוש פעמים בכל יום. החתן אוכל מתענג, החמות זוללת ומשמינה והכלה שותקת ומרזה.
"למה היא כל כך עצובה ?" שאל  החתן המודאג את אמו.
"היא  קצת משונה, זה הכל! " אמרה החמות," אל תדאג."
אבל החתן המשיך לדאוג והלך להתייעץ עם  חבר הטוב שלו.
"אשתי מרזה מיום ליום והיא עצובה ושותקת כל הזמן."
"תנסה להצחיק אותה," הציע החבר הטוב, "תכניס תרנגול הביתה, הוא, התרנגול ירוץ בכל הבית, אתה, הבעל תרוץ אחריו ואשתך תצחק"
שמע החתן בעצת החבר הטוב, הכניס תרנגול הביתה, התרנגול רץ בכל הבית הבעל רדף אחריו, כולם התפוצצו מצחוק, ורק אשתו לא צחקה.
"תזמין  אותי להתארח אצלכם," הציע החבר, " ותושיב אותי בין אמא שלך לאשתך." וכך היה.
בערב הראשון, הושיטה הכלה את ידה אל הבשר, הססה, פחדה, חששה, רעדה ו..לא קיבלה צביטה. נגסה בבשר וחייכה חיוך קטן.
בערב השני, נגסה בבשר, חייכה חיוך קטן, טעמה את תפוחי האדמה, חייכה חיוך גדול והשתתפה בשיחה.
בערב השלישי, הכלה התיישבה לשולחן, אכלה בשר, אכלה תפוחי אדמה,  קנחה ברפרפת שוקולד וסלט פרות  וכשבעלה הגיש לה את המישמיש , פרצה בצחוק פרוע ושאריות המזון שבפיה התפזרו לכל עבר ונפלו על השמלה של החמות.
"נזכרתי בקפיצות של התרנגול, זה היה כל כך מצחיק…"  הכלה התפוצצה מצחוק ובעלה המאושר והחבר הטוב  צחקו יחד איתה.
בבוקר היום הרביעי, נסע החבר הטוב  לדרכו שמח וטוב לב, אבל החמות שלא ישנה כל הלילה, העירה את בנה, ואמרה לו, " משהו לא טוב קרה לאשתך. בהתחלה היא היתה  שקטה מנומסת, מבוישת, ממושמעת, אבל עכשיו היא כל הזמן  מפטפטת , מתפוצצת מצחוק ,מתחצפת. אתה חייב  לגרש אותה. "
החתן האומלל הזעיק שוב את חברו הטוב ושאל,   "מה לעשות?"
"תתגרש מאשתך,ותתחתן איתי במקומה,"  הציע החבר. וכך היה.
החתן התגרש מאשתו האהובה והתחתן עם חברו שהתחפש לאישה.
יום אחד הודיעה הכלה החדשה לחמותה," חמותי היקרה, אני בהריון ומתחשק לי לזלול שני אפונים מבושלים! אפשר? "
"בטח!" קראה החמות המאושרת, "  תיקחי מה שאת רוצה ותעשי מה שאת רוצה."
הכלה החדשה לקחה דוד גדול, הרתיחה מים, והשליכה לתוכו שני אפונים.
"מה את עושה?" שאלה החמות, "הדוד הגדול מיועד רק לשמחות וחתונות."
"לא אמרת שאקח מה שאני רוצה ואעשה מה שאני רוצה?" שאלה הכלה החדשה.
החמות התאפקה ושתקה.
אחרי כמה ימים, שוב תקף את הכלה רעב והיא הודיעה לחמות, "אני רעבה! מתחשק לי לאכול כבד פר צלוי. אפשר?"
"בטח! ," קראה החמות המאושרת,  " למה לא? תיקחי כבד פר מהמחסן ותאכלי בתיאבון."
הלכה הכלה לרפת, שחטה פר, צלתה את הלב שלו וזרקה את כל השאריות לפח.
"מה את עושה?," צעקה החמות," אמרתי לך לקחת כבד פר משומר מהמחסן."
"לא נכון," אמרה הכלה החדשה, "אמרת לי שאקח מה שאני רוצה ואעשה מה שאני רוצה."   החמות הצטערה על הפר השחוט אבל התאפקה ושתקה.
"למה את עצובה כל כך?" שאלה הכלה החדשה , "תלכי להתאוורר קצת  אצל חברים."
החמות לא ענתה,הלכה להתארח אצל חברים והכלה החדשה רוקנה את  כל המחסנים , העמיסה אורז וחיטים על חמורים, לקחה את הפרה ומיהרה לצאת אחרי חמותה, אל החברים.
"מה את עושה?" שאלה החמות באימה כשראתה את כל רכושה על הגב של החמורים.
"מה את רוצה? אני דואגת לך חמותי היקרה," אמרה הכלה," בגילך לא בריא לשבת בחיבוק ידיים. בזמן שאת מתאווררת , תוכלי לברור חיטים, למיין  אורז, לחלוב את הפרה ולהוביל אותה למרעה. "
"תודה שאת חושבת עלי, כלתי היקרה," אמרה החמות ובמקום לריב עם כלתה החדשה לפני החברים, בררה חיטים, מיינה אורז, חלבה את הפרה והתאפקה.
בתום החופשה חזרה החמות לביתה, ועוד בטרם הספיקה לעבור את פתח הבית, כבר הופיעה כלתה החדשה מולה והרימה קול צעקה, "חמותי היקרה? למה את כל כך מלוכלכת?! "
"לא נכון, אני מאוד נקייה," השיבה החמות המפוחדת.
"צצ צצ צצ, אי אי אי אי, את מטונפת ומלאה בכינים. את לא יכולה להיכנס הביתה במצב הזה! בואי  נלך לנהר ואני ארחץ  אותך."
בלית ברירה הלכה החמות עם כלתה החדשה לנהר. כשהגיעו לנהר,  הפשיטה הכלה החדשה את החמות, סבנה אותה, קרצפה אותה, שפשפה אותה וצבטה אותה  עד שהחמות שלא יכלה להתאפק יותר, צעקה ,צרחה וצווחה.
"תקראו לבן שלי! תקראו לבן שלי שיציל אותי! "
ברגע שהגיע הבן למקום, פנתה אליו החמות והתחננה, " בני היקר, תגרש את המפלצת הזאת, ותחזור לאשתך הראשונה, לא היית צריך לגרש אותה! היא הייתה כלה מושלמת."
עוד באותו היום קרא הבעל לכלה הראשונה , הצטער, התנצל,התחנף, התרפס  והתחנן שתחזור הביתה. חזרה הכלה הראשונה לביתה, הושיבה את חמותה בפינה, התיישבה לשולחן , פתחה את פיה,  ומאז היא אוכלת, לועסת, בולסת וזוללת עד עצם היום.
וזה סוף הסיפור. (עיבוד לסיפור: יוספה אבן-שושן)

טיפ מספר 23 בכתיבה יוצרת: גוף משנה עלילה

חשבו על רגע שבו תחושות הגוף ( כאב, רעב, דחף ללכת לשרותים, משהו לא נעים שנקלט בחושים וכו' ) שלכם שינו את המציאות ופרקו אותו באופן הבא.

• המציאות ה"רגילה":עצמו עיניים וחשבו על המציאות שלכם לפני שהתגנבה לתוכה תחושת הגוף. נסו להתמקד ברגע מבחינת המקום, תחושת הגוף הרגילה, כל מה שנקלט באותו רגע בחושים, וכיצד השפיע הדבר על התודעה. פקחו עיניים וכתבו על הווית אותו הרגע.
• תחושת הגוף המתגנבת : עצמו עיניים ותנו לתחושה הפיזית שבחרתם בה להיכנס לתוך התמונה.
  1. תנו לה להציף את הגוף- כתבו איך היא ממלאה כל איבר בגופכם.
  2. תנו לתחושת הגוף להשפיע על התודעה – כתבו כיצד התחושה משנה את מה שעובר בתודעה , כיצד היא משתלטת.
  3. תנו לתחושה לשנות את תפיסת המציאות- כתבו כיצד נראית המציאות , המקום , האנשים האחרים היחסים ביניהם בראי התחושה הפיזית המציקה.
  4. כתבו עצמכם עושים פעולה שלא הייתם עושים לולא התגנב אותו מחוש לגופכם.
• כתבו סיפור שבו הגוף משנה את המציאות.

כתיבה יוצרת מזווית אחרת – כתיבה יוצרת מציאות

(c) כל הזכויות שמורות ליוספה אבן-שושן