תרגיל כתיבה מס' 25: כתיבה בגוף ראשון, כתיבה בגוף שלישי ודיאלוג

צור קשר

טיפ מספר 25: כתיבה בגוף ראשון, כתיבה בגוף שלישי ודיאלוג


טיפ מספר 25: כתיבה בגוף ראשון, כתיבה בגוף שלישי ודיאלוג

כתיבה  בגוף ראשון בגוף שלישי ובדיאלוג

הבחירה בכלים שבהם אנו משתמשים בכתיבה, קרי , כתיבה בגוף ראשון, כתיבה בגוף שלישי, שימוש בדיאלוג, תאורים, פעולות ופעולות דיבור, נעשית בדרך כלל בצורה אינטואיטיבית.

בכל זאת כדאי תמיד לתת את הדעת על האפקטים השונים שמאפשר כל כלי, כדי לשכלל עוד ועוד את הכתיבה.

הסיפור הקצר, אמור להיות בבחינת מעט המחזיק את המרובה, דהיינו, בסיפור אחד קצר ודחוס, אנו מנסים להעביר כמה שיותר עולמות, דמויות ועלילות.

שימוש מושכל בכלים שעומדים לרשותנו מאפשר לנו לדחוס כמה שיותר  עלילות בספור אחד.

לדוגמא כאשר  אנו כותבים סיפור על שני אנשים הנפגשים במקום כל שהוא, ויש ביניהן מערכת יחסים בעלת היסטוריה קצרה או ארוכה, אנו יכולים , על ידי שימוש בכלים להעביר ברגע אחד כמה רבדים של התרחשות העוברים ביניהם.

  • אפשר לתאר את ההיסטוריה של היחסים, מאין הגיעו למפגש לאן ישובו ממנו.
  • אפשר לתאר את הרגע הנתון –מה קורה ביניהם על ידי תאור של הפעולות שעושים, כאן אנו רואים אותם כמו בסרט
  • הם יכולים לעשות רושם חיצוני מסוים, אך ניתן לשבור אותו על ידי האופן שבו הם מדברים זה לזה, שיכול ליצור רושם אחר. ( הם נראים מאוד מכובדים ומאופקים, אך מנבלים את הפה זה לעומת זה )
  • הם יכולים לשוחח בצורה המאפיינת אותם בדרך אחת- אך פעולות הגוף שעושים מעידות , או האופן שבו על כך שמצבם הרגשי אחר לחלוטין. (יכולים לדבר על חוזה מכירה עסקי, אך שפת הגוף שלהם,המבט הנשקף מעיניהם , האופן בו מחזיקים חפצים, והמחוות שלהם, והאופן שבו רועדת היד שלהם, בבואה לרכוס את כפתור המעיל, מעידה על משיכה הדדית)
  • הם יכולים להתייחס זה לזה בכבוד ואיפוק מבחינת כל הפרמטרים הנ"ל כלומר: תאור, פעולות ופעולות דיבור, אבל הסופר שיתאר את זרם התודעה שלהם, יחשוף בוז תהומי שהם רוכשים זה לזה.

כל כלי מוסיף רובד אחר של עלילה, כך שהסיפור הופך לרווי משמעויות ומסרים.

מובן שלא תמיד ניתן להשתמש בכל הכלים באותו סיפור באותו מינון, המינון יקבע פעמים רבות, באמצעות הגוף שבו תחליטו לכתוב

כתיבה בגוף ראשון

הכתיבה בגוף ראשון- ( אני)  היא כתיבה סובייקטיבית. הכותב הוא חלק פעיל בהתרחשות

הוא כותב על עצמו ורואה את כל הדמויות דרך נקודת מבטו– הכותב הוא הגיבור!!!!!

כאשר אנו בוחרים לכתוב בגוף ראשון , דרך עיני הגיבור, אנחנו למעשה נשים את רוב הפוקוס של משמעות הסיפור על זרם התודעה שלו. אין זה אומר שלא נתאר מה הוא רואה, עושה חווה, ואת מי הוא פוגש , אבל כל אלה יבחנו תמיד דרך נקודת מבטו ועולמו הפנימי והמפגש ביניהם- הקונפליקט בניהם ליתר דיוק יתן לסיפור את המשמעות הנוספת שלו.

הכלים העומדים לרשות הכותב במקרה זה

  • תאור- מקום דמויות התרחשות
  • דיאלוג
  • פעולות ופעולות דיבור
  • תודעה- פעילה המניעה את הסיפור- הסיפור האמיתי מתרחש בתוך הנפש כאשר ההתרחשויות החיצוניות מניעות את העולם הפנימי-  והוא כהיזון חוזר, מפעיל את ההתרחשות החיצונית.

במקרה זה פעמים רבות, עולמם  הפנימי  של שאר הדמויות נותר עלום בפני הגיבור או הקורא.

הגיבור או הקורא יכולים לשער מה קורה שם בפנים ( "הוא בטח חושב ש.. " "מאז מות אימו הוא שוקע בהרהורים נוגים לעת ערב") אך לא לדעת זאת בוודאות , אלא אם שאר הדמויות בוחרות לחשוף את מה שחושבות או מרגישות באמת בדיאלוג.

כתיבה בגוף שלישי

הכתיבה בגוף שלישי, נעשית דרך עיני המספר שהוא למעשה , מדמה עצמו כזבוב על הקיר, כמספר היודע כל, כאלוהים בוחן כליות ולב.

מכיון שהוא רואה את כל הדמויות, הוא יכול לבחור אם הוא מזדהה עם אחת מהן , או שהוא רוצה דווקא לכתוב על, הגהנום/גן עדן האנושי ולהבליט את המפגש/קונפליקט ביניהם כנושא הסיפור.

קיימת גם תמיד האפשרות, שאותן אנו רואים בסיפורים רבים, לכתוב בגוף שלישי ויחד עם זאת לתאר את כל הסיפור דרך עיניו של גיבור מסוים, אך גם כאן הכתיבה בגוף שלישי -והנחת הבסיס שהסופר אוגר בתוכו את כל הידע הסיפורי,  וחושף אותו בפנינו על פי ראות עיניו והדגשים שהוא רוצה לשים בסיפור, – מאפשרת לסופר להיכנס מדי פעם לעולמה של דמות משנית ולתאר אותו בפרוט, כדי לשפוך אור על מה שאולי הדמות הגיבורה אינה יודעת , ( רואים זאת יפה בספר המדהים של אלזה מורנטה- כזב וכישוף)

גם כאן יכול הסופר להשתמש , בפעולות , פעולות דיבור-דיאלוג, זרם תודעה, ותאורים של הדמויות ושל ההיסטוריה שלהן.

כדי לתרגל ולהבין את כוחה של הכתיבה בגוף שלישי. הייתי ממליצה בשלב ראשון, לכתוב כפי שהצעתי לכם לכתוב בתרגיל החפץ: להשתמש רק בתאורים , ופעולות ופעולות דיבור ולא להשתמש בזרם תודעה.- כתיבה זו נותנת כוח של צמצום ומכריחה את הכותב לדייק מאוד בתאורים. חשוב להבין שאין צורך תמיד בזרם תודעה- כדי להבין מה מרגישה הדמות. כוחו של הסופר נמדד פעמים רבות דווקא בחסכנות  בתאורי רגש ומחשבות  ( ראו פינקה, אידה פינק ועוד )
להראות את כולן

כתיבה בדיאלוג

כאשר אנו בוחרים להעביר את רוב הסיפור בדיאלוג ולהמעיט  בתאורים פיזיים ככל האפשר ולהמנע מתאורי תודעה, אנו עוברים לצורה המורכבת ביותר של "מעט המחזיק את המרובה".

כל מערכת היחסים, ההיסטוריה שלה, כל מה שנמצא מעל ומתחת לפני השטח אמור לעבור באמצעות מילים בלבד.כאשר תאורי הפעולות משמשים כהוראות במה המאפשרות לקורה לדמיין את המתרחש כאילו היה בסרט או בתאטרון.

כיצד אנו עושים זאת.

א.  אפיון דמויות.

ראשית עלינו לבחור שתי דמויות שיהיו שונות זו מזו  ולאפיין אותן בסגנון דיבור שונה.
אופן הדיבור צריך להעביר  את אופי הדמות, את המצב הסוציו אקונומי שלה, את ההסטוריה שלה, הגיל שלה ומצבה הרגשי/נפשי ברגע נתון.
יש לשים על זה את הדעת.

דוגמאות לאפיוני דמויות בדיבור:

  • אם דמות אחת רוצה משהו היא יכולה לדרוש אותו בפקודות או ביבבות.
  • אם דמות מעוניינת להימנע משיחה- היא תנקוט במשפטים קצרים ובמשפטים שאינם מעודדים המשך של שיחה
  • דמות ממרוגשת או מפוחדת לא תמצע מילים מתאימות ודיבורה יקטע
  • דמות טרחנים תאופיין בהרצאות ארוכות ובמשפטים שאינם נגמרים
  • וכו' וכו'.

ב. הגדרת הקונפליקט

יש להגדיר מה סלע המחלוקת בין שתי הדמויות.  מה הן רוצות לחשוף ומה רוצות להסתיר. כדאי לכם לכתוב לעצמכם כעבודת הכנה מה קורה מעל לפני השטח ומה קורה מתחתיו.

לדוגמא בסיפור של אילנה על השכן, מחוץ לפני השטח אילנה מנומסת מאוד וקורקטית, אך מתחת לפני השטח היא בוערת . היתה רוצה לסלק את השכן אחת ולתמיד. – איך נעביר זאת רק בדיאלוג ללא מחשבות?

כאשר תהיו מודעים לשני הסיפורים שצריכים לעבור בדיאלוג אחד, תתחילו לבחור משפטים שהם רווים יותר מבחינה משמעות- לכל משפט יש טקסט וסב-טקסט כשהסב טקסט מאיים כל הזמן להתפרץ מעל לפני השטח.

ג. מבנה ופעולות

הדיאלוג הוא מה שסוחב את העלילה קדימה ולכן יש לבנות  בשים לב, מבנה של סיטואציה מתפתחת לשיא כאשר בשיאה כל אותם דברים שרוחשים מתחת לפני השטח, מתפרצים וגורמים בהכרח למפנה בעלילה- כאשר כותבים דיאלוג יש להדגיש מבנה זה ולתכננו.

כמו כן יש לחשוב על המילים לא כעל שיחה רגילה בטלפון או בבית קפה אלא כעל "שדה קרב" שבו המילים הם פעולות  הפועלות נשק המשנה את המציאות.

בדיאלוג לכל משפט יש פעולה. אז אם האחד פועל. השני פועל פעולה נגדית.  פעולה נגדית. זאת פעולה שבמקום להעמיק את הקונפליקט בכוון אחד,  ( תישאר לא, תישאר לא, תישאר לו)  היא ממשיכה להעמיק אותו לכיוון לא צפוי שמסבך את המצב  ( "מה השעה?"- "קנה שעון "  ולא כמו בחיים: "מה השעה?" – "שמונה וחצי.")  דיאלוג דרמטי עובד  בניגוד למהלך ההגיוני של החיים.   בחיים אנחנו מנסים כל הזמן  להסביר את עצמנו ולפתור קונפליקטים. דרמה לעומת זאת אנו כל הזמן מנסים לסבך את המציאות וליצור קונפליקטים הולכים ומסתבכים והדיאלוג מסייע לנו בכך.

המשפטים  בדיאלוג דרמטי הם פעולות שמשנות את המציאות, ולכן בתחילת כל סצנה יהיה לנו מצב חדש .ומתחילות. כל סצנה חותרת לשינוי ובסופה אכן יבוא שינוי, שיהיה בסיס לתחילת הסצנה הבאה, עד לסיבוך מלא של הקונפליקט , שאחריו תבוא התרה הדרגתית.

(C ) יוספה אבן-שושן

יש לך רעיון שמתרוצץ בראש ורוצה להפוך אותו לסיפור?

סדנת כתיבה יוצרת

אחת לשבועיים בתל אביב, מגיעים לקבל השראה וכלים לכתיבה ומתחילים לכתוב

קורס כתיבה אונליין

*מחיר השקה לזמן מוגבל. חבל לפספס!