לפעמים יש לנו , התחלה של סיפור, קצה של חוט, דימוי, זיכרון חלום ואנחנו לא יודעים איך להמשיך. הסיפור עומד לנו על קצת הלשון, אבל מסרב לצאת החוצה.
במקרה שכזה  בעקרון הפשוט : כל דבר, אבל כל דבר, מצב רוח, התפרצות רגשית, מריבה בין אנשים, קונפליקט פוליטי או חברתי וכו'
כל דבר מתחיל מזרע של פוטנציאל, מגיע למיצוי ומשנה צורה.

טיפ מספר 4 :  סיטואציה מתפתחת לשיא

בכל רעיון של סיפור, טמון גרעין שיש לו פוטנציאל התפתחות שמוביל לשיא ולמפנה. נסו להתבונן על מבנה התפתחותי של סיפור, כאילו היה הדבר הטבעי ביותר בעולם: זרע שהופך לעץ נותן פרי.

תחילה הזרע טמון באדמה, הוא עדיין איננו עץ, אך בעץ נמצא בתוך הקוד הגנטי שלו. הזרע מתחיל לנבוט, והנבט צריך לפרוץ החוצה דרך האדמה הקשה. הוא חושש הוא פוחד, אך בסופו של דבר יש לו רק כוון אחד והוא פורץ החוצה והופך לשתיל. השתיל מכה שורשים, מצמיח עלים עולה וצומח, והופך לעץ, העץ מצמיח ניצנים ההופכים לפרחים שהופכים לפירות, שמפיצים זרעים שנטמנים באדמה וחוזר חלילה.

וכך גם בסיפור.  תחילת הסיפור היא פוטנציאל  של פורענות שמתפתחת בהכרח עד לשיא שבו הזרעים צומחים , החיכוך מגיע לשיאו, הבעיה נחשפת במלא כיעורה וכו'.

ולבסוף  מגיעה התפנית. "היום שאחרי", הפרח הופך לפרי והפרי מצמיח זרע נוסף, ובדומה לכך העלילה או מערכת היחסים עוברים התמרה ומשנים צורה. מדובר באותו גיבור, או באותם שניים, אך עכשיו לאחר שעברו את המשבר הם שונים. ניתן אם כן לאמר שסוף הסיפור הוא מראה הפוכה או עכורה של תחילתו.

כדי לשכלל את המבנה, ניתן לעבוד עם דימויים:

לעיתים כדאי  לחשוב על הסיפור שאתם כותבים כמו על סרט, או סדרת תמונות ולבנות בראש או על הכתב שלושה דימויים שונים:

א. מה "רואים" הקוראים בתחילת הסיפור בדמיונם.

מאיפה מתחילה העלילה, מה מצבו על הגיבור, מה נקודת הפתיחה של מערכת היחסים- על איזה מצע צומחים זרעי הפוטנציאל או הפורענות?

ב. מה הם "רואים" בשיא הסיפור ברגע המשבר  

לאיזה שיא שאין ממנו חזרה  הגיעו העלילה או הקונפליקט בין האנשים?

  ג. מה הם "רואים" בסוף הסיפור, מהי ה"מראה עכורה"

מה קורה ביום שאחרי, לאחר הפיצוץ , לאחר שנחשפו כל הסודות, האדמה חרוכה אך בכל זאת צריך להמשיך הלאה. איך ממשיכים?
בנו לכם בדמיון שלוש תמונות כאלה ושאלו עצמכן איך מתפתח הסיפור מתמונה לתמונה.
עכשיו נסו לכתוב סיפור קצר עם סיטואציה שמתפתחת לשיא.

אין למה לחכות , עכשיו הרגע, הגיע הזמן לצאת לאור

(c)כל הזכויות שמורות ליוספה אבן שושן
תמונה יפה של : Josh Separzadeh