על מה שבין נס להתנסות

הגיג, תרגיל בריאת מציאות וסיפורון מצחיק על איך באים ילדים לעולם

לקראת חנוכה , אני תמיד  מנסה להבין מה בעצם מבדיל בין נס להתנסות.
נראה לי שאין נס בלי התנסות, שהרי אם הנס היה מופיע לו כך סתם משום מקום
מבלי שנחווה קודם את השגרה רצופת ההתנסויות, בלי ההתנסות לא היינו יודעים כלל שהתרחש לנו נס.
כפי שאומר הרב סולוביצ'יק:

"יכול אדם לראות מה שגלוי לעיניו , אך לא את מה שנסתר ממנו. חכמי הקבלה דברו לעתים קרובות על הניגוד בין העולם הנסתר לבין  העולם הנגלה. מושגים אלו מבטאים את הרעיון שמרבית הדברים שבן אנוש יכול לחוש  בהם הריהם, רק השלב האחרון בתהליך התפתחותי ארוך  המתגלגל בחשאי. תהליך זה מתחולל הרחק מחוש הראיה האנושי, אשר מסוגל להבחין רק בדברים שהגיעו לכלל בשלות ושלמות"
(מתוך " על התשואות " /הרב יוסף סולוביצ'יק)

מכאן שהתנסות קודמת לנס גם בחיים וגם בסיפור  כפי שמדגים התרגיל הבא.
תרגיל כתיבה יוצרת  בנושא נס והתנסות:
(משך התרגיל: כאוות נפשיכם, חשוב להקפיד על השלבים )

1. חשבו על סיטואציה סיפורית או סיטואציה מחייכם שיש בה קושי או בעיה.
2. ראשית, כתבו כיצד מבליחה הבעיה במציאות היום יומית שלכם ושל הגיבור, אך אתם/הגיבור מתעלמים ממנה.
3. שנית, כתבו כיצד הבעיה נוקשת שוב על הדלת והפעם אתם/הגיבור מכירים בקיומה.
4. שלישית, כתבי כיצד הבעיה מחריפה והולכת והפעם אתם/ הגיבור חייבים להתמודד עמה בדרכים מדרכים שונות, אך ללא הצלחה.
5. רביעית: הביאו את הבעיה לשיא שכזה שאתם/ הגיבור מגיעים לכדי יאוש מהיכולת שלכם להתמודד עם הבעיה, היכנסו לעומק הפחדים הקיומיים שלכם /של הגיבור וכתבו.
6. חמישית, קראו לנס שיופיע מייד: עכשיו לאחר שהתמודדתם עם הפחד והיאוש והבטתם להם בעיניים, עצמו עיניכם, ראו את הבעיה וראו כיצד מופיע הפתרון מכוון אחר, לא שגרתי ולא צפוי בעליל- כתבו כיצד מתרחש הנס.
7. חברו את כל הקטעים וכתבו סיפור על נס והתנסות.

ומסיימת  בסיפורון מצחיק:
 על פטרוס הקדוש, תביטא הבתולה ועל איך באמת באים ילדים לעולם

"או פטרוס  פטרוס! קרא לעצמו קדוש!   הפך אותו לכזה? תביטא כמובן!
ולא היתה לי שום כוונה כזאת, אני בסך הכל רציתי למות בשקט!
אבל פטרוס רצה להיות קדוש, אז הוא היה חייב להחזיר אותי לחיים. מי ביקש ממנו? סוף סוף הרגשתי איך הלב שלי מפסיק לפעום, אחרי כל הנצח הזה.  עייפות נעימה נכנסה לתוך הגוף שלי, וסוף סוף ידעתי שעכשיו אני אוכל אנוח, אף אחד לא יבקש ממני יותר  רק תפר, רק מכפלת,  רק תיקון קטן..  במקום שאני אעטוף אחרים בבדים, הם יעטפו אותי בתכריכים לבנים ואני אלך לישון!   אז אני עוצמת את העיניים שלי  ומתחילה לעוף בין העננים ופתאום… אני רואה שם ילד.  ילד קטן בן שלוש בערך,  לא הכי יפה בעולם, אבל בכל זאת ילד … תיזהר אני אומרת אתה תיפול… "אני לא אפול הוא אומר לי , כי את תשמרי עלי"..
תקשיב לי טוב  ילד, אני אומרת לו , לא באתי לכאן כדי לעשות עבודות שמירה, אני עבדתי מספיק בחיים שלי , תביטא שרתה את כולם ועכשיו די,  אני באתי לכאן כדי לנוח.. "לא,"  הוא אומר לי , "באת כדי לשמור עלי! "

מי אתה ילדון חצוף? אני שואלת?
"אני הבן שלך. "
הבן שלי?  אבל שום  דבר לא נכנס וגם לא יצא לי שם מבין הרגליים שלי…
"בדיוק," הוא אומר, "אני הילד שלא ילדת , חיכיתי לך כאן כל הזמן. "
הילד? אתה הילד שלי? ופתאום אני מתחילה להתרגש , יש לי ילד, ילד אמיתי, כל הזמן הזמן הזה רציתי שחארות האלה יעשו טובה והנה אפשר גם בלעדיהם!  מי היה מאמין? תיזהר בן שלי , אתה עוד תיפול מענן,
"אז תחזיקי אותי?"  הוא אומר לי? ואני מנסה לדלג מהענן שלי לענן שלו , כדי לתפוס אותו ולחבק אותו ופתאום אני שומעת מישהו קורא , "תביטא! "
לא עכשיו אני אומרת לו!  שכל העולם ימות אני צריכה לשמור על הילד שלי.
"תביטא קומי! קומי תביטא! "
נו מה עכשיו, אני מסתובבת רגע ומה אני רואה? את הפטרוס  הזה שיושב על המיטה שלי בכוחון. וזאת היתה הטעות שלי, שהסתובבתי לרגע!רגע אחד יותר מדי, כי שניה אחרי כך , הפניתי את המבט בחזרה לענן, והילד כבר לא היה שם יותר!
איפה הוא אני צועקת על פטרוס, איפה הוא, אתה קורא לעצמך קדוש, אז תגיד לי איפה הילד שלי  בשם ישו!
"הילד  כאן למטה, וכדי למצוא אותו את צריכה כבר להתעורר. "
לא היתה לי ברירה. פקחתי את העיניים. ואת מי אני פוגשת על המיטה? את פטרוס!
איפה הילד?  הבטחת לי ילד , איפה הוא!
"אמרתי שהילד שלך נמצא בעולם הזה. אני לא יודע איפה הוא!  "
אבל כבר ראיתי אותו  ,  כמעט נגעתי בו… איפה אתה מחביא אותו?
"זה לא היה ממש ילד ,"  הוא מסביר לי,  "זאת היתה נשמה של ילד! היא  מחכה בשמיים, עד שתתעברי על האדמה".
נשמה? תתעברי !  טפו! בשביל זה חזרתי? סוף סוף היתה לי הזדמנות לנוח, וכמו טיפשה  עשיתי את כל הדרך מעולם המתים בחזרה. בשביל מה? בשביל להמשיך  ולרדוף אחרי זין?
"כל אחד והצלב שלו,"  אומר לי פטרוס ומביט בי במבט של קדושים!
מצלב לא מתעברים טיפש, … אולי אתה….?
"אני?!" הוא קופץ כאילו נשך אותו נחש, מה פתאום אני?  אני קדוש! "
(מאת יוספה אבן-שושן)

כתיבה יוצרת מזווית אחרת- כתיבה יוצרת מציאות